אזורי מוות באוקיינוסים: מדוע איש אינו גר כאן

מדענים משמיעים את האזעקה: לאחרונה במימי האוקיינוסים ישנם יותר ויותר אזורים מתים כביכול - טריטוריות בהן אין חיים. אין אלמוגים, דגים ורכיכות, רק מים חסרי חיים, שהם רהוטים יותר מכל עובדות אחרות, אומרים לנו שקטסטרופה אקולוגית עולמית מתבצעת בעולמנו.

אזורים מתים - אלה הם שטחי הים והאוקיאנוסים שבהם יש מעט חמצן קטסטרופלי. מסיבה זו, תושבים ימיים אינם יכולים להתקיים שם ורק אצות חד-תאיות שורדות שעבורן אינן דורשות הרבה חמצן.

אחד מאזורי המתים האחרונים או אזורי המוות שגילו מדענים נמצא במפרץ עומאן שבים הערבי. בסך הכל, על פי המחקר, כ -400 אזורים הרוגים שנמנעו מחמצן ובעלי חיים ימיים נמצאו במימי האוקיינוס ​​העולמי. אלה הם בעיקר חלקים ממפרץ מקסיקו והאוקיאנוס האטלנטי לאורך חופי ארה"ב, הים הבלטי, הים הצהוב ודרום סין, כמו גם חלקים מהים התיכון והים השחור.

הסיבה להתפשטות כה רחבה של התופעה השלילית במימי האוקיאנוס היא השפעה אנתרופוגנית הולכת וגוברת. האוקיאנוס כבר לא מסוגל לעמוד בשינויי אקלים ובלחץ שהתרבות האנושית מפעילה עליו. כל אזורי המוות מוגבלים באזורים שבהם נהרות גדולים זורמים לים, נושאים מזהמים במימיהם. מי שפכים משדות חקלאיים עם תכולה גבוהה של חנקות, דשנים אורגניים וחומרי הדברה, כמו גם שפכים ממפעלים תעשייתיים ומתקנים קהילתיים מהווים איום גדול על חיי הים. חמצון ופירוק מזהמים צורכים חמצן יקר הנחוץ לצורך הנשימה. בנוסף, העלייה בטמפרטורת המים באוקיינוסים הקשורים להתחממות כדור הארץ תורמת גם לרמות החמצן בעמודת המים.

כתוצאה מזיהום אגן הים במים, רק אצות חד-תאיות יכולות לשרוד, שהתרבות מהירה מביאה גם לירידה בכמות החמצן ורק מחמירה את המצב.

יכולה להיות רק דרך אחת החוצה: להפחית את רמת ההשפעה האנתרופוגנית על מערכות הנהרות המובילות את מימיהן לאוקיאנוס. אבל בכלכלה גלובלית וייצור גלובלי הולך וגובר, זה כמעט בלתי אפשרי. האשמים העיקריים למצב זה הם המנהיגים הכלכליים העולמיים. זו בעיקר ארצות הברית, קנדה, אירופה וסין, שההשפעה השלילית שלה על משאבי המים של כדור הארץ שלנו הולכת ומשתוללת.

צפו בסרטון: מודעות עצמית - הרב אליהו עמר עם כתוביות בעברית (מאי 2024).