אנשים נאלצים לעזוב את בתיהם: איראן נכנסה לעידן של משבר מים

הבעיה של היעדר מים מתוקים מוכרת, למרבה הצער, למדינות רבות בכוכב הלכת שלנו. אבל אם בסין או בהודו כמה אזורים סובלים ממחסור במים, אז באיראן זה הפך לבעיה בקנה מידה לאומי. בשנים האחרונות ההשפעות של שינויי אקלים, כמו גם העיתונות האנתרופוגנית המוגברת על מערכות אקולוגיות מימיות, הופכות ליותר ויותר גלויות במדינה זו. איפה שפעם נהרות מלאים זורמים, היום אפשר לראות רק עמקים מיובשים. אנשים נאלצים לעזוב את בתיהם בכפרים נידחים ולעבור לערים בשל העובדה כי נהרות איראניים קטנים רבים הופכים רדודים ונעלמים.

שטחה של איראן סבל מאז ומעולם משקעים לא סדירים ומכמות קטנה, בעיקר באזורים המרכזיים, המזרחיים והדרומיים-מזרחיים של המדינה. אך במהלך 20 השנים האחרונות גשם ושלג בהרים החלו לרדת עוד פחות, מה שלא האט את ההשפעה על מדינת הנהרות והאגמים האיראניים. בנוסף, האוכלוסייה גדלה באיראן, מה שאומר שאנשים זקוקים ליותר מים לשתייה, השקיה של יבולים וצרכים ביתיים. מאז אמצע המאה הקודמת, אוכלוסיית המדינה גדלה כמעט פי 3, אך אין יותר גשמים.

אם אנו מסתכלים על מפת התפלגות המשקעים ברחבי איראן ונשווה אותה לצפיפות האוכלוסין, מסתבר שרוב האיראנים חיים באזורים המערביים והצפון-מערביים של המדינה. נסיבות אלה מראות בבירור עד כמה החיים באיראן תלויים בזמינות המים או בהיעדרם. התפלגות האוכלוסייה במדינה מוגבלת בזמינות משאבי מים מספקים.

למרות העובדה כי צפון-מערב איראן הוא האזור הניחן ביותר בגשמים ומים, ניתן לראות כאן גם שרידי מחסור במים. אגם אורמיה הוא גוף המים הגדול במדינה, תוך 20 שנה בלבד הוא איבד יותר מ- 50% משטחו, ומליחותו עלתה בחדות. מי האגם המלח הזה מוזרמים באופן אינטנסיבי להשקיה, אשר יחד עם הפחתה בזרימת המים מהנהרות הזורמים הביאו להפחתה חדה באזור ולהיווצרות ביצות מלח נרחבות סביב אורמיה. הממשלה נוקטת בצעדים להצלת האגם, בפרט מוקצים כספים להקמת מערכת אספקת מים מהים הכספי כדי לחדש את נפח האגם. אך הזמן עובר, ואורמיה מושווה יותר ויותר לים ארל שנפטר.

דוגמא נוספת למשבר מים במדינה היא נהר זיינדרוד. בימי קדם, בעיר איספהאן נבנו כמה גשרים יפהפיים מעבר לנהר זה. אולם כיום, לעתים קרובות יותר ויותר תוכלו לצפות בתמונה כזו, כמו בתמונה למטה.

נהר זיינדרוד, כמו עשרות נהרות איראניים אחרים, רדוד ומתייבש.

גם נהר קארון, שהוא הנהר היחיד שניתן לנווט באיראן, נתקל בבעיות. אנשי איכות הסביבה רושמים ירידה ברמות המים בנהר ואת הופעתם של איים חוליים, שמעולם לא נצפתה לפני כן.

אוכלוסיית אזורי הדרום במדינה עוזבת יותר ויותר את בתיהם ועוברת לערים גדולות, שבהן בעיית מחסור במים עדיין לא כל כך מורגשת. אבל לכולם ברור שהמדינה על סף משבר מים עמוק, שצריך לחפש פיתרון בהקדם.

צפו בסרטון: חדשות מהעבר - 50 שנה למלחמת ששת הימים: עזה תחילה (סֶפּטֶמבֶּר 2024).