זנות בבנגלדש

היא מושכת את ידה אל חושך ביתה, מכיוון שכל דולר כאן שווה את משקלו בזהב. בחדרים קטנים תלויות הקירות בכרזות של כוכבי פופ, מכה, סאי באבא, ייבוש בגדים ותצלום של השחקנית קייג'ול, שיש לה זוג שיניים קדמיות המוצלות בעט עט לבד שחור. כל זה יוצר לפחות מושג נוחות. והקג'ול היפה בצורה הזו דומה קצת יותר לתושבים המקומיים. תושבי דאוטלטדיה - בית הזונות הגדול ביותר בבנגלדש. מעולם לא הייתי כאן, אבל הסתובבתי ב"המרכזים "כאלה בכלכותה ובמומביי ואני יודע על מה אני מדבר.

משאיות עם סחורות לבירה דקה מחכות בתור מספר ימים. ופקק הענק הזה נמתח עד דאטלטדיה, המקום בו חוצה הנהר. למשאיות למרחקים ארוכים אין מה לעשות בתור - אזור זה נוצר. ואז הוא זכה לתהילה כזאת שמאהבי הבירה של זונות החלו להגיע לכאן בכוונה. רק שעתיים ברכבת.

"מדינה" זו במדינה נמצאת בבעלות סרסורים ופילגשות של בתי זונות. גנגסטרים משיגים את חלקם להגנה.

שירותים על גדות נהר פדמה.

בשכונות העוני שנוצרו בצד הדרך, בכל אחד מ -2000 הבקתות, יש זונה. הזבל ברחובות רומז על מעמד המחוז. התנאי מתאים. נשים בסאריס, גברים מזיעים, רזים ועלי עור כהה בחולצות טריקו אלכוהוליות.

כאן מוגשים כאלף גברים ביום. עלותה של זונה היא בין 2-4 דולר לשעה. במדינה שבה 60 מיליון חיים בפחות מ- $ 1 ליום, זנות הופכת להיות הכרחית כלכלית.

ההיררכיה של דאוטלטדיה היא פשוטה: ממש בתחתית נמצאים הצ'וקרי. נערות צעירות שנמכרו לפילגשות בתי בושת כשפחות מין.

בקומה העליונה מדאם. הם מחזיקים צ'וכרי וצריפים למין.

הנערות שנמכרו בפרוטות על ידי ההורים נופלות לעבדות מין, ומגישות 15-20 לקוחות ביום לאוכל ומים. מכות נפוצות כאן. במקרה של סירוב, עינויים, אונס כנופיות ומחסור באוכל.

נערות צעירות יותר נקנות על ידי לקוחות ביתר רצון, כל התמורה מהן מגיעה לסרסורים. על מנת למשוך לקוחות בבתי זונות, בנות ניזונות מסטרואידים של אורדקסון המשמשים להגדלת משקלם של בעלי חיים (פרות) בחוות.

לאחר שעבדה את הסכום שמדאם הוציאה הוריה עבור הילדה (כ -5,000 $), הבנות יכולות להיות זונות עצמאיות. זה מושג בדרך כלל עד גיל 18, כלומר, כאשר ניתן לעשות זנות כחוק.

זונות עצמאיות נקראות בהרטי. מרבית הכסף שנצבר ביום מושקע בשכירת חדר. לזונות, ככלל, יש "בעלים" ותומכים בהם, ומשנים את כספם להגנה. "בעלים" אלה נקראים אישה.

הם אולי מבטיחים להינשא, אך למעשה הם זקוקים רק לכספה של זונה. כולם יודעים על ההונאות האלה, ועם זאת, כל הבנות נמצאות בסיכון, מכיוון שכולם רוצים שיהיה "חיים מאושרים".

אך לאחר שקיבלה חופש, הילדה עדיין לא תיפטר מהמוניטין שלה. לכן זנות בבנגלדש היא טאבו. משהו סטיגמטי מאוד.

למרות העובדה שבנגלדש היא מדינה אסלאמית. מושג החילול הגיע מההינדואיזם והחל לחול על כל הבנות, לא משנה לאיזו דת במדינה זו הן שייכות.

זונות, ילדיהם ואפילו האזור בו הם גרים נחשבים למלוכלכים.

שכיחות עגבת היא 40%, יחסי מין לא מוגנים שכיחים. בנות לא יכולות לומר ללקוח שכבר שילם: "אני לא אעשה איתך יחסי מין בלי קונדום." הלקוח תמיד צודק.

אנשים מגיעים לכאן מדאקה בכדי ליהנות. לאף אחד אין חרטה. לא אלה שישנים עם קטינים, וגם לא אלה שמוכרים אותם כאן, לאחר שגנבו או התגברו מהוריהם.

חבר'ה מעשנים יבה. הם אומרים שזה נותן להם ביטחון מיני.

המשך הפרסום המשותף.

... שבכל המסורות מסתיימת בריקוד חשפנות.

כך גם מסיבת הקיטי. לאחר שסיימה, הילדה שוב הולכת לפאנל כדי להרוויח כסף למחר.



צפו בסרטון: תיעוד נדיר: בית בושת בבנגלדש! (מאי 2024).

עזוב את ההערה שלך