גנטיקאים סיניים שיבטו פרימטים, בתור דינוזאורים, ממותות ובני אדם

לפני זמן לא רב התפשטו חדשות סנסציוניות ברחבי העולם: גנטיקאים סיניים גידלו שני שיבוטים מקאקים בטכנולוגיה זהה באמצעותה הושגה דולי הכבשה. לטענת המדענים, זו ההצלחה הראשונה כזו בתחום השיבוט הפרימטי.

טכנולוגיית שיבוט מתקדמת פותחה על ידי מדענים מהמרכז לחקר פרימטים במכון לנוירופיזיולוגיה (שנחאי). שתי מקאקות ג'וואניות נולדו בעזרת אם פונדקאית, והיום גילן 8 ו 6 חודשים. לז'ונג ג'ונג והואה הואה יש בדיוק אותו DNA. תאי רקמות מחברים פעלו כתורם DNA להכנת תאומים.

מאז שהכבשה של דולי הושגה באמצעות שיבוט בסקוטלנד בשנת 1996, המדענים לא הפסיקו לשפר שיטה זו. יש לציין כי הכבשה דולי הייתה היונק הראשון ששיבט באמצעות גרעין תא סומטי בוגר, ולא באמצעות תאי נבט. החיה המקורית כבר מתה בזמן שהופיעה דולי, והחומר הביולוגי שלה אוגר בחנקן נוזלי. לאחר זמן מה יצא הפרכה מדעית כי דולי ירשה למעשה את הגנום של שתי אמהות, ולכן אינה שיבוט גנטי. יהיה זה אשר יהיה, דולי הכבשה חיה חיים קצרים יחסית. בגיל 4 היא החלה לסבול מבעיות בריאות, ובגיל 7 היא נפטרה ואילו קרוביה בדרך כלל חיים עד 10-12 שנים. היה צורך להרדות את דולי בגלל מחלות חשוכות מרפא, וזו הייתה הסיבה לדיונים מדעיים.

חלק מהמדענים היו הגרסא כי מותם המוקדם של כבשה משובטת אינו אלא שילוב של נסיבות קשות. אחרים מאמינים כי הדרך היוצאת דופן בה נולדה דולי היא שגרמה למותה. הם מאמינים כי בהתחלה בעלי חיים משובטים נוטים פחות לחיות טוב.

אחרי דולי, שיבוטו עוד כמה יונקים: כבשים, סוסים, כלבים, חתולים ושוורים. כולם היו בעלי בריאות תקינה ונתנו למדענים תקווה שאפשר ליישם בקרוב שיבוט של יונקים על פרימטים, קרוביהם הקרובים ביותר של בני אדם. אבל זה היה עם הפרימטים של הגנטיקאים שכישלונות רדפו זה מכבר. ועכשיו, כאשר הצליחו מדענים סינים לשכפל מקאקים, נראו נקודות מבט חדשות לפני המדע. לדברי גנטיקאים סיניים, פרימטים שיבוטים יעזרו במחקר של מחלות גנטיות אנושיות רבות, כמו גם הפרעות חיסוניות.

אך בעיית השיבוט טמונה לא רק בשיפור הטכנולוגיה עצמה, אלא גם בצד האתי של תהליך זה. לדוגמא, עצם הופעתה של דולי גרמה לתגובה שנויה במחלוקת בחברה. חלקם האמינו בהתלהבות שמדובר בפריצת דרך מדעית שתאפשר לאנושות לפתור בעיות חשובות רבות, ואילו אחרות, להפך, חששו מהניסויים של גנטיקאים.

עמדה מיוחדת נקטה על ידי החברה ביחס לשיבוט אנושי אפשרי. על פי מרבית המומחים, שיבוט אנושי יביא לבעיות משפטיות, אתיות ודתיות. מסיבה זו, שיבוט אנושי אסור כיום במדינות מפותחות רבות, וניתנת אחריות פלילית בגין הפרת איסור זה. ברוסיה, החוק הפדרלי בנושא איסור זמני על שיבוט אנושי, שאומץ בשנת 2002, תוקף.

בקשר לאיסור, ההליך עצמו לא איבד סיכויים. מדענים מקווים שבעזרת השיבוט ניתן יהיה להביס מחלות ולהחיות מינים של בעלי חיים שנכחדו: דינוזאורים, נמרים בעלי שיניים חרבות, ממותות וכמה אחרים. אך רבים מבינים כי המטרה הסופית של פיתוח טכנולוגיה זו היא בכל זאת בדיוק שיבוט אנושי.